תפילה וברכה אישית בליווי רוחני
התפילה היא פנייה של האדם אל כוח עליון (הנשגב, האלוהים, היקום) בבקשה, בשאלה או במשאלה ולפעמים אף בתחינה. זהו קולו של הלב הפונה החוצה ומזמין כוחות עליונים להתערב, בתקווה שקולו ישמע ומשהו ישתנה לטובה. תפילה היא דרך להודות על הקיים. לעיתים היא מאפשרת להביע רגשות כמו כעס ותרעומת.
ברוב התרבויות נהוגות תפילות הנקראות מספרי תפילה ולהן נוסחים קבועים.
תפילה אישית נבדלת מתפילות אלה בכך שאיננה כתובה מראש. היא נוצרת בדרך כלל בזמן אמת, במיוחד בתקופות מאתגרות של חולי, אבדן דרך, אי ידיעה או חוסר שליטה. בתפילה אישית יוצק האדם המתפלל את כוונותיו האישיות, את האמת הנכונה לו לאותו רגע.
לפני נשיאת תפילה מותאמת אישית, המלווה הרוחני מסביר את המשמעות שלה ומבקש את רשותו של האדם להתפלל ביחד. הוא מעודד את הַמְּלֻוָּה להשתמש ברוחו ובמילותיו על מנת לבטא צורך עכשוי ואותנטי. הַמְּלֻוָּה מגייס את כוח האמונה והתקווה על מנת ליצור קשר עם הנשגב למטרות ריפוי, הכוונה ועזרה. התפילה האישית נותנת לאדם תחושה שהוא לא לבד, שיש לו על מי להשען.
לעיתים יבחר המלווה הרוחני לברך את הַמְּלֻוָּה בברכה אישית המבוססת על הרצון שבטא במפגש ובמטרה להעצים אותו באותו הרגע.
להלן קטע ממפגש עם מטופלת בכימותרפיה (שם בדוי רבקה) שלוותה על ידי רוני: ״אני מציעה לרבקה להתפלל ביחד. תפילה שמתאימה לה לרגע הזה, לתקופה הזו בחייה. רבקה מתחילה לנהל את התפילה המשותפת שלנו. היא מספרת איך למדה להתפלל מאמא שלה. אנחנו מחזיקות ידיים ועוצמות עיניים. רבקה מתפללת לקדוש ברוך הוא בשביל חיילי צ.ה.ל, שיהיו בריאים ויחזרו למשפחות שלהם. היא מתפללת עבור האנשים במחלקה, האחיות הרופאים, שיהיו בריאים וחזקים. היא מבקשת בריאות למשפחה שלה -לאביה, לאמה, לאחיותיה, לילדים שלה ומוסיפה: "וגם אני איתם באמצע. אני מתפללת שאבריא מהמחלה ואדע להמשיך עם השינויים הטובים בחיים שלי, ועם התובנות שקיבלתי".
אני מצטרפת בתפילתי: ״תן לרבקה כוח להתמיד עם השינויים לטובה בחיים. אנא, הוסף וחזק את הבריאות הפיזית, הנפשית והרוחנית שלה, תודה על כל הטוב. על התובנות החדשות, ועל הפגישה בינינו״. אנו פוקחות עיניים, דומעות, מתרגשות. אני מודה לרבקה על הפגישה איתה והיא מודה לי.״
תְּפִלָּה / לאה גולדברג
״לַמְּדֵנִי, אֱלֹהַי, בָּרֵךְ וְהִתְפַּלֵּל
עַל סוֹד עָלֶה קָמֵל, עַל נֹגַהּ פְּרִי בָּשֵׁל,
עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת: לִרְאוֹת, לָחוּשׁ, לִנְשֹׁם,
לָדַעַת, לְיַחֵל, לְהִכָּשֵׁל.
לַמֵּד אֶת שִׂפְתוֹתַי בְּרָכָה וְשִׁיר הַלֵּל
בְּהִתְחַדֵּשׁ זְמַנְךָ עִם בֹּקֶר וְעִם לֵיל,
לְבַל יִהְיֶה יוֹמִי הַיּוֹם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם,
לְבַל יִהְיֶה עָלַי יוֹמִי הֶרְגֵּל.״